מרכז הבניה אבו זסנאן בע"מ נ' "סקוריטס" סוכנות ביטוח בע"מ

החלטה

1.לפני בקשת התובעת מתאריך 17.05.10 להתיר לה הבאת ראיה נוספת – חוות דעת מומחה. מדובר בתביעה לתגמולי ביטוח, בגין שריפת משאיתה של התובעת.

התובעת החלה בהבאת ראיותיה בישיבת ההוכחות הראשונה שהתקיימה ב-27.01.10, והמשיכה בישיבת ההוכחות השניה שהתקיימה בישיבת 11.02.10, שנועדה לסיום הוכחות.

בישיבת ההוכחות השניה לא התייצב המומחה סלוצקי, שהיה אמור להעיד מטעם התובעת, והיה אמור להיות העד האחרון מטעמה, אף שהתייצבו כל עדי ההגנה.

בעקבות כך נדחה המשך ההוכחות לתאריך 27.06.10 לסיום שמיעת הראיות.

2.התובעת צירפה לבקשתה עותק מחוות דעת המומחה, פרופ' ישראל שכטר (מומחה בתחום הכימיה האנאליטית), אותה היא מבקשת להגיש בשלב זה.

לטענתה, חוות הדעת מתייחסת לתכונותיו ומהימנותו של המכשיר שבאמצעותו ביצע חוקר השריפות - אלי היינה, מטעם הנתבעת, את הבדיקות לצורך הכנת חוות דעתו, ולפי ממצאיו קבע שמדובר בהצתה באמצעות חומרים דליקים.

פרופ' שכטר קובע בחוות דעתו כי מכשיר זה רגיש ומגיב למגוון רחב של גזים, וכן רגיש לגורמים סביבתיים וחיצוניים שונים. משום כך, אין המדובר במכשיר מהימן לאימות נוכחות אדי דלק, והוא יכול להראות קריאה חיובית מנוכחות אדי דלק, אבל גם מנוכחות מגוון רחב של חומרים, העשויים להימצא במכונית לאחר שריפה.

3.הנתבעת מתנגדת נחרצות לבקשת התובעת ולו משום השלב בו היא מוגשת. לטענתה, כלל אין המדובר בראיות חדשות.

המכשיר המדובר צוין בחוות-דעת אלי היינה, שהוגשה עוד ב-26.10.08, וכבר אז יכולה הייתה התובעת להגיש חוות דעת מומחה מטעמה בנושא מהימנות המכשיר.

ועוד, הגשת חוות דעת מטעם התובעים, בשלב זה, תחייב את הנתבעת להיערך לחקירת המומחה, ולשם כך יהא עליה להיוועץ עם המומחה מטעמה, ואף להגיש חוות דעת נוספת בנושא זה.

דיון:

4.אכן כלל הוא שעל כל צד להביא ראיותיו כחבילה אחת ולא טיפין טיפין, אך כלל זה מפנה מקומו כאשר בית-המשפט רואה כי הגשת ראיה נוספת דרושה לבירור האמת; ולעתים יעשה זאת בית המשפט, אף כאשר אי הגשת הראיה נובע ממחדלו של בעל דין (רע"א 1297/01 גיל מיכאלוביץ' נ' כלל, חב' לביטוח).

בענייננו, סלע המחלוקת הוא באם המדובר בהצתה מכוונת של המשאית, או שמא מדובר בשריפה שפרצה מאליה במשאית.

על-כן, ברור הוא כי מדובר בראיה רלוונטית ומהותית.

5.צודקת הנתבעת בטענותיה באשר לעיתוי הגשת הבקשה. התובעת יכלה להגיש חוות-הדעת בסמוך לאחר הגשת חוות דעת אלי היינה (שהוגשה ב-26.10.08); ויכלה לעשות זאת לקראת ישיבת ההוכחות הראשונה; אלא שהבקשה הוגשה רק ב-17.05.10, יותר מ-3 חודשים לאחר הישיבה השניה, וזמן קצר יחסית לקראת ישיבת ההוכחות הקבועה ב-27.06.10, ושאמורה להיות האחרונה.

לא מצאתי כל הצדקה לשיהוי הרב בהגשת הבקשה.

6.יחד עם זאת, ונוכח הדברים לעיל, ובהתחשב בכך שלב ליבה של המחלוקת הוא בירור השאלה העובדתית באם מדובר בהצתה מכוונת אם לאו, הרי שחקר האמת מחייב להתיר לתובעת הבאה חוות דעתה.

לא נעלם מעיני עינוי הדין ובזבוז הזמן והמשאבים שהתנהלות התובעת גורמת, הן לצד שכנגד, והן לבית המשפט. יש לציין עוד כי מדובר בהתנהלות כזו החוזרת על עצמה.

להזכיר, גם בישיבת ההוכחות הראשונה מ-27.01.10 נמצא כי התובעת ביקשה לרפא פגם משלא הגישה את עדותו של מר אמיל חאג' – חשמלאי רכב, בצורת חוות דעת מומחה; וכן לא סיימה ראיותיה בישיבה השניה, משלא התייצב המומחה מטעמה (מר סלוצקי), ואף לא טרחה להודיע לנתבעת, מבעוד מועד, על אי התייצבותו של המומה סלוצקי, אף שידעה זאת. בכך גרמה להתייצבות כל עדי הנתבעת (שני מומחים ומנכ"ל הנתבעת), לחינם.